סרטן המעי הגס הוא גידול ממאיר המתמפתח במעי הגס והוא יכול להתפתח לכל אורך המעי הגס פרט לרקטום אשר מהווה את ה- 12 ס״מ התחתונים של מערכת העיכול והטיפול בו מכיל שיקולים נוספים אשר אליהם נתייחס בהמשך. בשלב זה נדבר על סרטן מעי גס בלבד ללא הכללה של הרקטום.
זהו סוג הסרטן השלישי בשכיחותו בעולם המערבי (אחרי סרטן ערמונית בגברים וסרטן שד בנשים). בישראל מתגלים מדי שנה אלפי מקרים חדשים.
סוג סרטן זה שכיח בעיקר מעל גיל 50 והסיכוי לחלות בו עולה עם הגיל. כאשר המחלה מתגלה בשלבים המוקדמים שלה סיכויי הריפוי מגיעים עד לכ- 90%. לכן קיימת חשיבות ניכרת לגילוי מוקדם.
כיצד מאבחנים סרטן של המעי הגס?
הגילוי המוקדם כולל בדיקת דם סמוי בצואה ובדיקת קולונוסקופיה מגיל 50 ומעלה. קולונוסקופיה היא בדיקת הבחירה לאבחון של סרטן המעי הגס והרקטום. הבדיקה מאפשרת גילוי מוקדם של סרטן וכמו כן הסרת פוליפים בטרם התקדמו לסרטן. בקבוצות סיכון מומלץ להתחיל בדיקות סקר מוקדם יותר.
מהם גורמי הסיכון לסרטן של המעי הגס?
גורמי הסיכון העיקריים לסרטן המעי הגס כוללים גיל עם עליה בשכיחות מעל גיל 50, היסטוריה משפחתית (קרובי משפחה מדרגה ראשונה שחלו במחלה), גידול קודם, מחלות מעי דלקתיות (בעיקר קוליטיס כיבית), מחלות תורשתיות כגון מחלת פוליפים (FAP) ומוטציות גנטיות נוספות כגון LYNCH SYNDROME. גורמים נוספים אשר יכולים להשפיע על הסיכון הם השמנת יתר, אורח חיים יושבני (חוסר פעילות גופנית, ישיבה. מרובה מול המחשב או טלויזיה) אכילה מועטה של פירות וירקות, אכילה מרובה של בשר אדום, עישון וצריכת אלכוהול.
מהם התסמינים של סרטן המעי הגס?
התסמינים אינם ספציפים ויכולים לכלול, ירידה במשקל, חוסר תאבון, דם בצואה, שינויים בהרגלי יצאות וכאבי בטן. לעיתים אין תסמינים כלל עד לשלבים מתקדמים של המחלה. אם ישנם תסמינים לרוב הם תלויים בגודל ובמיקום הגידול.
מה עושים במקרה של אבחנה של גידול במעי הגס?
במידה ואכן ישנו ממצא חשוד לגידול של המעי הגס במסגרת בדיקת קולונוסקופיה, תילקח ביופסיה מהממצא על מנת לאשר את האבחנה. אם נעשתה אבחנה, המטופל יופנה להמשך טיפול על ידי כירורג קולורקטלי שמומחה בתחום ניתוחי המעי הגס.ֿ הבדיקות שידרש המטופל לבצע הן לרוב סיטי חזה ובטן על מנת לוודא כי הגידול הוא מקומי בלבד ללא גרורות מרוחקות. בנוסף, יתבקש לבצע בדיקת דם כללית ולסמני סרטן על מנת להוות לרוב בדיקת בסיס. סמני הסרטן המאפיינים גידול של המעי הגס הם CEA ו CA 19-9. הם אינם ספציפים להימצאות גידול במעי הגס ולכן לא יכולים להיות שימושיים כגילוי מוקדם עם זאת לרמת אנזימים אלו יש משמעות מבחינת המעקב אחר המטופל. ישנה קורלציה בין עליה או ירידה ברמת הסמנים לבין התפשטות הגידול או תגובתו לטיפול.
מתי מומלץ לעבור ניתוח לכריתת מעי גס ואיך זה נעשה?ֿ
כאשר ישנה אבחנה של סרטן מעי מעי ולאחר כי בבדיקות שבוצעו נראה כי אין פיזור גרורתי מרוחק לרוב יומלץ על ניתוח לכריתת המעי הגס. טרם החלטה על ניתוח יש לוודא כי המטופל כשיר מבחינה בריאותית לניתוח בנוסף יש שיקולים נוספים המשפיעים על ההחלטה להתקדם לניתוח.
ניתוחים לסרטן של המעי הגס לרוב מבוצעים בשיטה לפרוסקופית אם כי ישנם מצבים אשר אינם מאפשרים זאת (ניתוחים קודמים, הדבקויות, בעיות רפואיות שונות) ויש לבצע את הניתוח בשיטה פתוחה. לעיתים גם כאשר ישנה החלטה לבצע את הניתוח בשיטה לפרוסקופית, מסתבר במהלך הניתוח כי המקרה אינו מתאים לטכניקה זו ובטיחות המטופל מחייבת מעבר לניתוח פתוח. הניתוח כולל לרוב כריתה של המעי הגס והשומן המלווה אותו המכיל כלי דם ולימפה ולאחר מכן מתבצע חיבור מחדש של מערכת העיכול. תקופת ההחלמה כוללת אשפוז של כ- 5-7 ימים אך נמשכת עוד מספר שבועות בבית לאחר מכן.
מה קורה לאחר הניתוח?
המעי שנכרת נשלח לבדיקה פתולוגית שאורכת כחודש מהניתוח. בבדיקה בו נבדקים פרמטרים ניתן לייעת למטופל על הצורך בהמשך טיפול כימותרפי או מעקב בלבד.
